למה אתה רוצה שיד גרועה משלך תיזרק

שני הענפים של כל הימור

לכל הימור יש שני ענפים בלבד: או שהיריב משלם, או שהוא זורק. value (הימור שנועד לגרום ליד גרועה משלך לשלם) נקרא מענף התשלום — יש יד גרועה משלך שתשלם. bluff (הימור שנועד לגרום ליד טובה משלך להיזרק) ו־protection (הימור שנועד להוציא מהקופה יד שעוד יכולה לעבור אותך) נקראים שניהם מענף הזריקה, וההבדל היחיד ביניהם הוא מי מוביל: אם אתה מאחור ויד טובה ממך נזרקת, זה bluff (הימור שנועד לגרום ליד טובה משלך להיזרק); אם אתה מוביל ויד גרועה ממך נזרקת, זה protection (הימור שנועד להוציא מהקופה יד שעוד יכולה לעבור אותך) — או בשמו המדויק, equity denial (שלילת הסיכוי של היריב לעבור אותך בקלף הבא).

עד כאן זה השיעור השלישי. מה שהוא לא אמר הוא שזריקות אינן שוות כולן אותו דבר: יד שנזרקת לוקחת איתה את ה־outs (הקלפים שעדיין יכולים להפוך את היד למנצחת) שלה, ואת אלה אפשר לספור. אם אין לה אף אחד כזה, לא מנעת ממנה כלום — היא הייתה מפסידה ממילא.

והספירה קצרה. שני קלפים גבוהים משלך: שישה, שלושה לכל דמות. draw (יד לא שלמה שצריכה קלף נוסף כדי להיות חזקה) לצבע, כלומר ארבעה קלפים באותה סדרה שמחכים לחמישי: תשעה. יד שכבר לא יכולה להשלים כלום: אפס.

והספירה איננה רק תנאי — היא קובעת גם את הגודל. שישה קלפים כאלה מנצחים בערך פעם אחת מכל ארבע עד סוף היד, וזה מה שההימור צריך לגבות עליהם: הימור זעיר מוציא בעיקר את מי שלא לוקח איתו כמעט כלום, ומי שמחזיק שישה הוא האחרון ללכת.

1. אני מוביל עכשיו? זה התנאי מהשיעור השלישי, ובלעדיו אין על מה להגן.
2. כמה outs לוקחת איתה היד שתיזרק? זה התנאי של השיעור הזה, והמספר הזה קובע גם את הגודל.

שני תנאים, לא אחד

שני התנאים אינם אותו דבר. הראשון שואל אם אתה מוביל, והוא של השיעור השלישי; השני שואל אם יש בכלל ממה למנוע, והוא של השיעור הזה. יד שכמעט שום קלף לא יכול לעבור אותה איננה זקוקה לסיבה השלישית — לא מפני שהיא חלשה מדי, אלא מפני שהיא חזקה מדי.

והחשבון הזה לא משתנה בין המקומות. אותה ספירה תקפה באונליין, בשולחן הביתי ובמועדון — הקלפים בחפיסה הם אותם קלפים בכל מקום. מה שכן משתנה הוא מי יושב מולך ובאילו ידיים הוא נשאר, וזה נמדד ליד השולחן ולא בשיעור.